גלריה

ניהול קונפליקטים: טקטיקות שכנוע

בבואנו להתמודד עם קונפליקט אנחנו מתחילים בהגדרת הסגנון בו אנו רוצים לגשת לניהול הקונפליקט. לאחר מכן, עומדות לרשותנו מגוון טקטיקות שכנוע שיכולות לשמש אותנו בכל אינטראקציה ארגונית: מול המנהל הישיר, מול העובדים, עמיתים ובייחוד בסביבה מטריציונית. טקטיקות אלו מתחלקות בטווח שבין טקטיקות רכות וטקטיקות קשות.

החלוקה בין סוגי הטקטיקות השונים מביאה לידי ביטוי את מידת האגרסיביות שלהן על הצד השני.

פנייה לרגש
שכנוע באמצעות הישענות על מערכת יחסים קרובה או יצירת אמפטיה אצל הצד האחר ע"י יצירת הזדהות הדדית. יצירת אמפטיה שכזו דורשת פתיחות ושיתוף בצרכים, אך גם הפגנת אמפטיה הדדית, הערכה ומחוייבות הדדית. זוהי הטקטיקה ה"רכה" ביותר המנסה לשמר אווירה חיובית בין הצדדים. מצד שני, היא פחות יעילה כאשר לצד השני אינטרסים מאוד חזקים שעלולים להיפגע וצריך לצפות שהיא תיצור מחוייבות עתידית לתת משהו בתמורה.

הבטחת תועלת הדדית
ביחסים ארוכי טווח, לכל הצדדים ברור שקיימים מספר קונפליקטים במקביל, וקונפליקטים חדשים יצוצו בהמשך. בשיטה זו אנחנו מציעים לצד האחר לוותר על עמדתו בקונפליקט זה על-חשבון קונפליקטים אחרים בהם נוותר אנחנו על עמדתנו.

שכנוע עובדתי
שכנוע באמצעות עובדות ונתונים המצביעים על נכונות העמדה שלנו או לחילופין על חוסר נכונות העמדה של הצד האחר. טקטיקה זו שומרת על יחסים ענייניים ומקצועיים. החסרון הבולט שלה טמון בחוזק הטיעונים וביכולת לשכנע על-בסיסם. במצבים בהם הנחות היסוד הבסיסיות שונות, ייתכן ולא ניתן יהיה להשתמש בה.

יצירת קואליציה
טקטיקה זו משתמשת בלחץ המופעל על הצד האחר כתוצאה מהסכמה רחבה של קבוצה גדולה יותר של בעלי עניין. טקטיקה זו דורשת חוכמה ארגונית ובדר"כ גם השקעת אנרגיה רבה להגיע להסכמה הזו. במסגרת ניהול הקונפליקט קיום הקואליציה יודגש לצד האחר, כדי לייצר את אפקט השכנוע.

פניה עקיפה דרך גורם סמכות
לעיתים פניה ישירה לצד האחר לא עוזרת, או שמראש אנחנו מניחים שלא תעזור. באמצעות אסקלציה לגורם סמכות אנחנו מפעילים לחץ רב יותר על הצד השני. מידת האגרסיביות והיעילות של טקטיקה זו תלוי באופן בו אנחנו מנהלים את האסקלציה (ראה: אסקלציה: עשה ועל תעשה).

איום
איום (עד כדי מימושו) נמצא בקיצון ה"קשה" של טקטיקות השכנוע. בסביבה הארגונית האיום יכול להתבצע ע"י איום בלקיחת משאבים, איום בפיטורין (או התפטרות) או כל דבר אחר העלול לגרום נזק לצד האחר. האיום יכול להיות מלווה ב deadline היוצר תחושת דחיפות.

בדומה לנושאים ניהוליים רבים, גם פה יש לכל מנהל סגנון ניהולי טיפוסי שבא לו בטבעיות. מכיוון שהתוצאה תלויה מאוד בשימוש בטקטיקה הנכונה, חשוב להכיר את מגוון האפשרויות העומד לרשותנו ולבחור בצורה מודעת את הטקטיקה הנכונה ביותר. חשוב לזכור שבמרבית הסיטואציות הארגוניות יש לנו יחסים ארוכי טווח עם שותפי התפקיד שלנו, והם באופן טבעי מתאפיינים בקונפליקטים רבים, בעיקר בניהול מטריציוני. הטקטיקות בהן כל מנהל בוחר משפיעות בטווח הארוך על התרבות הארגונית הכוללת.

רוצה לדעת עוד? להתחיל לנהל ברגל ימין.
ולעוד קפיצת מדרגה ניהולית: סודות הניהול האפקטיבי.

עקבו אחריי ב- YouTube Linked-in  logo-wordpress

הרשמה לבלוג

מודעות פרסומת

11 תגובות ל-“ניהול קונפליקטים: טקטיקות שכנוע

  1. פינגבק: בחירת הסגנון הנכון בניהול קונפליקטים | ניהול בגובה העיניים

  2. פינגבק: דוגמה לניהול קונפליקט בין שני פרויקטים | ניהול בגובה העיניים

  3. פינגבק: ניהול שינוי: הצגת כדאיות וטיפול בהתנגדויות | ניהול בגובה העיניים

  4. פינגבק: האם אתה מנהל אסרטיבי או סתם אגרסיבי? | ניהול בגובה העיניים

  5. פינגבק: בחירת הסגנון הנכון בניהול קונפליקטים | ניהול בגובה העיניים

  6. פינגבק: בחירת הסגנון הנכון בניהול קונפליקטים | ניהול בגובה העיניים

  7. פינגבק: התמודדות עם התנגדויות לשינוי | ניהול בגובה העיניים

  8. פינגבק: להיות קרציה ארגונית חיובית | ניהול בגובה העיניים

  9. פינגבק: דוגמה לניהול קונפליקט בין שני פרויקטים | ניהול בגובה העיניים

  10. פינגבק: ניהול שינוי: הצגת כדאיות וטיפול בהתנגדויות | ניהול בגובה העיניים

  11. פינגבק: האם אתה מנהל אסרטיבי או סתם אגרסיבי? | ניהול בגובה העיניים

מה דעתך בנושא?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s