גלריה

משחקי השף: השראה ניהולית או חבטה?

"זה מעצבן אותי"
"זה לא מספיק טוב"
"אל תעשה את זה בפעם הבאה"

אנחנו רגילים לביקורת קשה של שופטי ריאליטי למתמודדים. ואנחנו יודעים לזהות את השופט שקיבל על עצמו להיות השופט הקשוח.
אבל בפרק של יום ראשון האחרון במשחקי השף היה משהו מיוחד. אחד המתמודדים היה סו-שף שעובד תחת ניהולו של השף אסף גרניט שזכה לקבל ביקורת קשה מהשף-המנהל שלו.

כיצד ניתן לפרש את היחסים כפי שהתבטאו בתוכנית?
למי שפספס, להלן קישור לתוכנית ששודרה ביום ראשון. דלגו ישירות לעשר הדקות האחרונות.

Chef-Games

בשורה התחתונה, הטבח הנבחן הכין מנה טובה מאוד, וזכה לעבור לשלב הבא פה אחד.
אך האם הוא זכה לקבל מילה טובה מהמנהל שלו?
בקושי.

במקום זאת, הוא זכה לביקורת קשה גם ברמה האישית:
"גורם לי לקבל מפלס עצבים גבוה עכשיו".
"זה מעצבן אותי".
"אל תעשה את זה בפעם הבאה".
העובד מנסה לענות לו: "היו לי רק 60 דקות".
והמנהל עונה: "לא משנה, זה מביך אותי, אתה צריך לעשות יותר מזה"

והשאלות שעולות מכך:
– האם נכון להציג לעובד רק את חצי הכוס הריקה רק בשביל שישאף למצויינות?
– האם לא נכון לתת מילה טובה בכל זאת?
– כמה אפשר "לחפור"? העובד יצא כבר לחגוג עם החברים שלו. זה היה כ"כ קריטי לצאת אליו שוב ולהעכיר לו את השמחה בפעם השניה?

מצד שני, העובד מעיד על עצמו, על השף שלו, והעבודה במסעדה:
"יש שם השראה מטורפת"
"זו חוויה. השף מעיף אותי קדימה, נותן לי השראה, יש לי זכות להיות איתו".
"אני רוצה להיות אתה, להיות כמוך"
"אני מפחד לאכזב את אסף כי הוא השף האישי שלי"
"אני מחכה למבט בעיניים שזה כמו אבא וילד"

אבל האם כל זה באמת אותנטי?
הכל מצולם וערוך למצלמה. אנחנו לא יודעים האם העובד באמת מעריץ ומפרגן מעומק ליבו, או שאי שם עמוק בלב יש תסכול וכעס וציפיה למשוב יותר מאוזן. האם יש שם סוג של תלות לא בריאה?
ואולי אני טועה, וזו הדרך היחידה לגדל שפים מצטיינים.

אין עוררין שהשף אסף גרניט הוא אדם מוכשר מאוד וכנראה מנהל משכמו ומעלה: "הילד הזה הוא תותח ברמה. יש לו ידיים זהב". בנוסף, אני מבין שמטבחים מאופיינים באווירה מאוד לחוצה וביחסים קשוחים עם היררכיה ברורה.

אבל כשמדובר בתוכנית עם חשיפה רבה, אני תוהה מהי ההשפעה על מנהלים אחרים:
– האם הגישה הזו נכונה בסיטואציות ניהוליות אחרות?
– האם זו הדרך היחידה לגרום לעובד לשאוף למצוינות?
– האם מנהלים חייבים כזה אגו גדול?
– איפה עובר הגבול בין השראה ניהולית לחבטה ניהולית?

בסופו של דבר, נשאר לי טעם רע בפה מהסיטואציה שהוצגה. זה נראה לי קצת אובססיבי.
וגם לדעת השף מאיר אדוני: "אני עדיין חושב שאתה קשה איתו".

מה דעתכם?

רוצה לדעת עוד? להתחיל לנהל ברגל ימין.
ולעוד קפיצת מדרגה ניהולית: סודות הניהול האפקטיבי.

עקבו אחריי ב- YouTube Linked-in  logo-wordpress

הרשמה לבלוג

מודעות פרסומת

4 תגובות ל-“משחקי השף: השראה ניהולית או חבטה?

  1. אני מבינה את הצורך / רצון לאיזון בתגובה של השף. קיימים מחקרים מאוניברסיטת בן גוריון (מחקר של דינה ואן-דייק, פורסם ב Academy of Management וזכה בתואר המאמר המצטיין של אותה השנה) הבודקים את הקשר שבין מוקד שליטה (פנימי או חיצוני) לבין חיפוש פידבק כגורם מוטיצביוני. עולה מהמחקר כי אנשים עם מוקד שליטה פנימי גבוה יחפשו משוב שלילי ( על מנת לתקן ולשפר) ואילו אנשים עם מוקד שליטה חיצוני יחפשו דווקא את המשוב החיובי (השלילי יוריד להם את המוטיבציה).

    אהבתי

  2. פינגבק: האם אתה (מכיר) מנהל כפייתי? | ניהול בגובה העיניים

  3. אני יודע שהכתבה או הטור ישן מאד אבל רק עכשיו ראיתי את זה פעם ראשונה וגם לי זה היציק מאד וזה מה יש

    אהבתי

  4. תודה דוד.
    אני מתרשם שאסף גרניט התמתן עם הזמן, וגילה לנו הרבה זוויות אחרות וטובות שלו.
    ועדיין האירוע הזה בהחלט מאוד מציק. גם בראייה לאחור.

    אהבתי

מה דעתך בנושא?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s