גלריה

מחשבות על ניהול ומאמני ספורט

למאמני ספורט יש הילה מנהיגותית לא פחותה משל גנרלים בצבא.
האם ניתן להשליך בין עולם האימון הספורטיבי לעולם הניהול בארגונים?
האם ניתן לייצר תובנות בגובה העיניים?

להלן מספר מחשבות שעלו לי בעקבות שלושה אירועים:
1. מפגש עם אחד מהמאמנים הבכירים בכדורגל הישראלי.
2. עיון מחדש בספר "הצוות המנצח" מאת מאמנה לשעבר של קבוצת הלייקרס בכדורסל.
3. צפיה בסרט "המרוץ לפסגה" המבוסס על סרט אמיתי בו מאמן מצליח לזכות באליפות קליפורניה לריצות שדה עם נבחרתו מעיירת עוני.

Coach-Manager

משחק קבוצתי
בשלושת המקרים מדובר על נצחון קבוצתי בלבד: בכדורגל, בכדורסל, וגם בקבוצת הריצה, בה הנצחון נקבע ע"פ התוצאה המשותפת שהשיגו הרצים יחדיו.
כלומר, השחקנים תלויים זה בזה ויש להם מטרה משותפת (זה קולע בדיוק להגדרה הניהולית של צוות).
עם זאת, ניתן להבחין בין סוגים שונים של תלות צוותית:
בכדורסל ובכדורגל השחקנים צריכים להיות בתיאום הדדי מתמשך כדי להצליח.
בקבוצת הריצה השחקנים חולקים נהלי עבודה אחידים, תומכים זה בזה ומגבים אחד את השני.

על מנת לחזק את הצוות שלנו, עלינו לענות על שלוש שאלות חשובות:
1. מהי המטרה המשותפת של הצוות שלי?
2. מהו סוג עבודת הצוות הנדרש?
3. האם הצוות סובל מסימפטומים של עבודת צוות לקויה?

בהתאם לתשובות ניתן לעבוד על פיתוח עבודת צוות אפקטיבית.

הפעלת מקורות השפעה מגוונים
המאמן אינו השחקן הטוב ביותר.
בנוסף, לא תמיד למאמן יש את הסמכות הפורמלית לכל צעד ניהולי שייבחר. מעליו יש את בעלים של הקבוצה.
גם המנהל אינו בהכרח העובד המיומן ביותר בצוותו. וגם למנהל אין סמכות פורמלית בלתי מוגבלת. (מה גם, שהפעלת סמכות פורמלית בדר"כ יוצרת אנטגוניזם בקרב העובדים).
ולכן גם מנהלים וגם מאמנים חייבים להפעיל מקורות השפעה שונים במצבים שונים. בחירת מקור ההשפעה צריך להתחשב גם בעובד עצמו: מה מניע אותו, מה יחסו לצוות, לארגון ולמנהל.

האצלת סמכויות וחניכה
ברגעי האמת, מי שנמצא על המגרש הם השחקנים ולא המאמן.
המאמן מסייע, תומך, מחליט להתערב בשינוי טקטיקה או החלפת שחקנים, אך בעקרון השחקנים הם אלה שיקבעו את תוצאות המשחק.
האם זה רלוונטי בניהול?
כדי הגיע לתוצאות טובות יותר, כדאי גם למנהל לפתח יכולות עצמאיות של העובדים.
באמצעות חניכה אפקטיבית, יכול המנהל להאציל יותר סמכויות לעובדים ולהציב להם דרישות גבוהות יותר לצד מתן שליטה עצמית על התוצאות שלהם.
באופן שכזה, המנהל מתפנה להתעסק בנושאים שבאמת דורשים את מעורבתו והארגון מרוויח עובדים מרוצים יותר המממשים את מלוא הפוטנציאל המקצועי והאישי שלהם.
נקודת מבחן עצמית טובה: כיצד הצוות מתפקד כשהמנהל בחופשה?

למידה מתמדת
מאמני ספורט לומדים כל הזמן. הם לומדים את המתחרים, לומדים את תנאי המגרש, ומתחקרים כל משחק דרך ניתוח אירועים במשחק וצפייה בסרטוני וידאו.
למידה זו משמשת להיערכות נכונה יותר, ושיפור מתמיד ביכולות האישיות והקבוצתיות.
גם למנהלים יש כלים רבים ללמידה ארגונית, ובראשם התחקור של אירועים וחילוץ מסקנות ופעולות לביצוע.

מדדי הצלחה ברורים
– "כדורגל משחקים משבת לשבת".
– "הטבלה לא משקרת".
בספורט הכל מדיד. יש תמיד תוצאה ברורה. אבל להבדיל מניהול, זהו תמיד משחק סכום אפס. כלומר, תמיד יש מנצחים ומפסידים.
יותר קל כשיש "אויב"/"מתחרה" בולט לעין. התחרותיות מגבירה את המוטיבציה ומחדדת את ההישג הנדרש מהקבוצה.

בעולם הארגוני עדיף להימנע ממשחקי סכום אפס. צוות בארגון לא צריך להתחרות באופן ישיר עם צוותים אחרים אלא לשתף פעולה למען מטרות ארגוניות משותפות.
המתחרה של הצוות הוא הצוות עצמו. תפקיד המנהל להגדיר מדדי הצלחה ברורים ומאתגרים על מנת לייצר מצויינות, לעורר מוטיבציה ולשמש לצורכי בקרה ולמידה.

ובנימה אישית
כמתבונן מהצד, יש הרבה קסם מנהיגותי באימון קבוצת ספורט.
אך ברור שיש גם אתגרים ולחצים המיוחדים לתחום עיסוק זה שאינו מתאים לכל אחד.
המפגש עם המאמן, הספר והסרט העניקו לי רגעי השראה מיוחדים – ואת התובנות מהם חלקתי איתכם.

רוצה לדעת עוד? להתחיל לנהל ברגל ימין.
ולעוד קפיצת מדרגה ניהולית: סודות הניהול האפקטיבי.

עקבו אחריי ב- YouTube Linked-in  logo-wordpress

הרשמה לבלוג

מודעות פרסומת

מה דעתך בנושא?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s