גלריה

לקיחת אחריות על כשלונות והצלחות

לכל מנהל שמורה הזכות לקחת קרדיט על הצלחות הצוות, אך גם החובה לקחת אחריות על כשלונות הצוות.
במאמר "המנהל הטוב הרע והמכוער" כתבתי שההמנהיג האמיתי לוקח אחריות אישית על הכשלונות, ונותן את הקרדיט לצוות שלו על ההצלחות.

Taking-Responsibility-3

מבין התגובות שקיבלתי, אני מוצא לנכון להתייחס לשתי תגובות נכונות מאוד שעודדו אותי להבהיר שני דברים חשובים:

שימוש ניהולי נכון בכינויי גוף
נושא זה עלה בתגובתה של הקוראת קרן:
"קצת מפריע לי ששתי האפשרויות הן אני או הם. מה לגבי אנחנו?"

אכן, בסיכום המאמר נתתי יותר מדי דגש על אני (לקיחת אחריות אישית, או לקיחת קרדיט אישי) לעומת הם (ההצלחה בזכות הצוות, או הכשלון באשמתם).
השימוש במילה אנחנו הוא מאוד נכון ורלוונטי על מנת ליצור תחושת צוות אמיתית, בה המנהל הוא ראשון בין שווים. המנהל מדגיש שהוא חלק מההצלחה כמו גם חלק מהכשלון.

להלן כללי אצבע כדי להחליט על כינוי הגוף הנכון:
1. אני: כדי להבהיר כלפי ההנהלה, העמיתים והעובדים שכמנהל אני לוקח אחריות מקצה לקצה על מה שקורה בצוות. גם כשהכשלון הוא משותף, האחריות שלי לא מטשטשת. האחריות שלי היא הרמטית.
2. אנחנו: כדי להבהיר את היותנו צוות, שבשונה מקבוצה רגילה של אנשים, אנחנו תלויים אחד בשני כדי להשיג מטרות משותפות. אנחנו באותה הסירה בשעות הצלחה ובשעות משבר. אחד בשביל כולם, וכולם בשביל אחד.
3. אתה/אתם: כדי לתאם ציפיות ברורות עם אדם/קבוצה כחלק מהגדרות תפקידים או לפני ביצוע משימה. בנוסף, לאחר ביצוע משימה נשתמש בגוף זה בכדי לתת משוב ממוקד וספציפי (חיובי או שלילי) לגבי תפקודו של אותו אדם/קבוצה.
4. הוא/הם: זהו כינוי גוף מסוכן, מכיוון שמטבעו הוא מתבצע מאחורי הגב. נשתמש בו לחיוב כדי להדגיש את תרומתו/ם הייחודית של פרט או צוות. אני ממליץ להשתמש בו לשלילה רק אם יש בכך תועלת ארגונית מוחשית, ולא על מנת להוציא קיטור על אחרים.

תבונה ופוליטיקה ארגונית
את תגובת הקורא גיל הבאתי במלואה:
"ראשית אני כמנהל קורא קבוע שלך ונהנה מהחומרים ומוצא בם תועלת רבה!
לגבי הפוסט הזה הוא נכון ב"תנאי מעבדה" בלבד.
כלומר, כל מנהל שמעמדו הפוליטי, התעסוקתי, הכספי וכו' מובטח באופן הרמטי היה יכול להרשות לעצמו לשבת במשבצת המנהיג הטוב.
אבל…נהיר וברור שכל מנהל נמצא במערכה מתמדת מול הקולגות שלו, המנהל שלו, וכלל הקריירה שלו ואם יקח אחריות על כל טעות ולא יקח קרדיט על הצלחה מעמדו עשוי להינזק ולהתערער.
יריביו יחגגו על כל פרשה כזו…
לדעתי המנהיג הטוב המציאותי לא יושב על משבצת אלא על סקאלה והוא חייב למנן בין קרדיט לעצמו לקרדיט לצוות"

מילים כדורבנות, המשקפות בגובה העיניים מציאות ארגונית קיימת.
לא יכולתי להתנסח טוב יותר.

בתגובה זו עולים שני נושאים מהותיים:
1. כיצד לשווק הצלחות באופן מאוזן שלא ייתפס כשחצני?
2. כיצד לקחת אחריות על טעויות/כשלונות מבלי לפגוע במוניטין המקצועי?

התשובות לשאלות אלו דורשות התייחסות מפורטת נפרדת.
המשך יבוא: הירשמו לבלוג, או עקבו אחריי בפייסבוק.

רוצה לדעת עוד? להתחיל לנהל ברגל ימין.
ולעוד קפיצת מדרגה ניהולית: סודות הניהול האפקטיבי.

הציצו בקטלוג ההרצאות למנהלים המעודכן.
פרטים נוספים למעוניינים באימון אישי.

לקבלת כל פוסט ישירות למייל: לחצו כאן.
עקבו אחריי ב- YouTube Linked-in  logo-wordpress

מיכאל שורץ
(ותודה שוב לקרן וגיל).

מודעות פרסומת

2 תגובות ל-“לקיחת אחריות על כשלונות והצלחות

  1. פינגבק: המנהל הטוב, הרע והמכוער | ניהול בגובה העיניים

  2. פינגבק: טיפ להתמודדות עם קושי או תסכול | ניהול בגובה העיניים

מה דעתך בנושא?

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s